מומחית לאיראן ממרכז עזרי באוניברסיטת חיפה, בלשנית וחוקרת המתמחה בפרסית ובאיראן הקדומה והמודרנית.
ד"ר תמר עילם גינדין היא אחד הקולות הבולטים בישראל בכל הנוגע להבנת איראן – חוקרת, בלשנית ומסַפרת סיפורים שמצליחה להפוך אלפי שנות היסטוריה ותרבות איראנית לחוויה סוחפת, נגישה ורלוונטית. כעמיתת מחקר במכון מאיר ומרים עזרי באוניברסיטת חיפה וכמי שמחזיקה בדוקטורט לבלשנות, היא משלבת עומק אקדמי עם רהיטות תקשורתית וחוש הומור נדיר, והכל במטרה אחת: לבנות גשרים של סקרנות והבנה הדדית בין העם האיראני לעם בישראל, ולפקוח את עיני שני הצדדים לראות שבצד השני יש בני אדם בדיוק כמונו.
ביותר משני עשורים של פעילות, תמר הרצתה בפני קהלים מגוּונים בארץ ובעולם, לימדה פרסית באקדמיה ובמסגרות פרטיות, פרסמה ספרים ומחקרים – חלקם בהוצאת הספרים העצמאית שהקימה, זרש – והפיקה שני פודקאסטים פופולריים: “איראניום מועשר” ו-“איראן בקטן”. לצד אלו, היא מתראיינת תדיר בעברית, באנגלית ובפרסית ומנהלת נוכחות דינמית ברשתות החברתיות, שם היא הופכת כותרות חדשותיות מורכבות לסיפורים אנושיים.
כמי שמגדירה את עצמה "נספחת התרבות הראשונה של ישראל באיראן החופשית", ד"ר עילם גינדין מאמינה שכוחו של ידע לחולל שינוי תודעתי. באמצעות שילוב ייחודי של מחקר בין-תחומי, שפה רהוטה וקורטוב שובבות, היא מזמינה את הקהל הישראלי להציץ מעבר לכותרות – אל התרבות העשירה, החברה המגוונת והאנשים שמאחורי הכינוי “האויב”.
המשימה שלה ברורה: להוכיח ששיחה פתוחה וסקרנית יכולה לחבר בין עולמות. בעידן שבו דימויים תקשורתיים קובעים לעיתים קרובות את תפיסת המציאות, תמר מזכירה לנו שבצד השני נמצאים בני אדם בדיוק כמונו – עם היסטוריה, חלומות והומור. כך היא מקדמת חזון של שכנות טובה ומפזרת, הרצאה אחר הרצאה, פוסט אחר פוסט, את מסך הערפל שבין שני העמים.

הקורס שלפניכם מבוסס על מעל 20 שנות הוראה במסגרות שונות, ברמה אקדמית וברמה גבוהה יותר. את הכלים להוראת שפה ולהטמעה קיבלתי בשנים של הוראת עברית באולפנים של האוניברסיטה העברית/
השפה היא אותה שפה כמו קורסי פרסית אחרים, כמובן, אבל סדר הדברים ואופן ההוראה והניתוח מבוסס על שיטה בלשנית שמלמדת ממש להבין את מבנה השפה ואת דקויות המשמעות, ולא רק "איך היינו אומרים את זה בעברית".

בהינתן המצב הפוליטי, הדרך הכי טובה לבקר באיראן היא דרך האינטרנט! בואו איתי לטיול מודרך באורך 12 ימים בערי הבירה המרתקות של מדינת איראן.
נבקר בטהראן, אצפהאן, יזד, שיראז, תבריז משהד ועוד, ונשמע על התרבות האיראנית המיוחדת.

תמיד התעניינתם בשפה העברית? אהבתם את שיעור לשון בתיכון? המושגים "מורפולוגיה" ו"פונולוגיה" נשמעים לכם מוכרים?
בואו לשמוע על עולם הבלשנות בפי ד"ר לבלשנות איראנית – אני! בקורס "מבוא לבלשנות" אני נותנת לכם טעימה והצצה לעולם המרתק של הבלשנות, ולכו תדעו, אולי תמצאו את עצמכם לומדים את זה גם!

איך גייסתי מעל שני מיליון שקל למטרות שונות, שלי ושל יזמים אחרים, בלי להפסיד מהצלחה, ובשיטה מסודרת שעובדת פעם אחר פעם?
במימון המונים כסף זה לא העיקר. הכסף חשוב, כמובן. הוא המטרה המוצהרת, אבל הוא ממש לא המטרה היחידה.
היתרונות העיקריים של קמפיין מימון המונים הם במקומות אחרים לגמרי…
בקורס "שנורקינג" שלי נגלה צעד אחר צעד איך גם אתם יכולים להביא את המתנה שלכם לעולם בשיטה שפיתחתי ושכפלתי עשרות פעמים.

הוצאת זרש, 2023
המלכה" הוא הכרך הראשון של הטרילוגיה ההיסטורית "האפדאנה".
הטרילוגיה ההיסטורית מתרחשת באימפריה הפרסית במאה ה-5 לפני הספירה. היא מבוססת על מגילת אסתר (וגם קצת על ספרי מקרא אחרים מהתקופה הפרסית), על הרודוטוס (וגם היסטוריונים נוספים, יוונים ורומים), על חז"ל, על כתבים זורואסטריים קדומים, על כתובות הסלע של המלכים האח'מנים מהמאה החמישית לפני הספירה,על מחקרים ועל ממצאים ארכיאולוגיים, עם הרבה תוספות וקישורים מדמיוננו הפרוע.
הספר מומן בהצלחה בהדסטארט בחשוון תשע"ט ויצא לאור בפורים תשפ"ג.

הוצאת זרש, 2017
גיבורים מלכים ודרקונים" בנוי כך שיש בו משהו לכל גיל: ילדים בני *3-120 יכולים לצבוע את הציורים (בצבעי עיפרון או פסטל כדי שלא יעבור לצד השני), ילדים בני *6-120 יכולים לקרוא את הסיפורים (עד כיתה ג' כדאי עם עזרה ותיווך של ההורים), וילדים גדולים יותר – למשל ההורים – יוכלו למצוא מידע נוסף על הסיפורים ועל תרבות איראן, בהערות הבלתי מנוקדות שבסוף כל סיפור.
* ילדים מעל גיל 120 שעדיין צלולים יכולים גם ליהנות מהספר

הוצאת זרש, מהדורה שלישית, 2022
בשנת 1996, ואני סטודנטית חוצפנית בשנה ב' ל-BA בבלשנות איראנית, ביקשתי ממורי ורבי פרופ' שאול שקד לתת הרצאה על מגילת אסתר בשיעור הראשון של סמסטר ב'. אני סידרתי חדר, תליתי פוסטרים בקליגרפיה בכל הקמפוס ואפיתי אוזני המן פצפוניות עם שוקולד, והוא נתן הרצאה משובחת שחפרה בפרק א' עד שיצא נפט*. בשנת 1997 שוב ביקשתי בשיעור האחרון של סמסטר א' הרצאה בסמסטר ב'. הוא נתן הרצאה על השמות במגילת אסתר. בשנת 1998 הוא החליט להעביר לי את השרביט.
ההרצאה הפכה להרצאת הדגל של החוג ללימודים איראנים באוניברסיטה העברית, כל עוד הייתי שם. עם הזמן גם התחלתי להרצות בתשלום. נתתי את ההרצאה הזו במסגרות שונות בכל אחת מהאוניברסיטות בארץ, וגם לקהל בלתי אקדמי – בחוגי בית, במעגלי לימוד, בבתי מדרש, במועדוני תרבות של יישובים נידחים יותר ופחות, במסיבות פורים של אנשים פרטיים ושל מקומות עבודה, במסיבות בר מצווה, בכיתות של הילדים שלי ביסודי, לטירוני צה"ל באמצע שומקום ועוד.

הוצאת מודן, 2011
בשנת 2011, כאשר התחילו להתגלע מתחים בין המנהיג העליון עלי ח'אמנהא'י לבין הנשיא מחמוד אחמדינז'אד, הואשם אחמדינז'אד, בין השאר, בכך שאינו תומך באסכולה האסלאמית אלא באסכולה האיראנית. ולראיה – הוא הילל את כורש הגדול, מייסד האימפריה האח'מנית במאה השישית לפני הספירה.
כורש לא היה מוסלמי.
למעשה, ממלכת פרס האיראנית הייתה מרכזן של שתי אימפריות גדולות זמן רב לפני הולדת נביא האסלאם, ותרבותה של איראן הטרום-אסלאמית השפיעה על היהדות ודרכה על הנצרות ועל תרבויות אחרות בעולם.
ספר זה פורש את סיפורה של איראן הטרום-אסלאמית, נוגע מעט בהיסטוריה והרבה בנושאי דת ותרבות: נלווה את הארים בהגיעם לארצם-של-הארים, היא איראן, ונעקוב אחר התפתחות לשונם; נלווה את זרתושטרה מרגע היווצרותו, דרך היוולדו ועד מותו; נגלה אחת ולתמיד למה אנחנו כאן, ומכיוון שאנחנו חייבים לדעת גם מה יָצא לנו מזה, נעסוק גם בקשר היהודי: השפעות איראניות על היהדות, השפעות על העברית, ופרק מיוחד על מגילת אסתר.
כאשר מתוודעים לשורשים, אפשר להבין טוב יותר את היותה של איראן כר לצמיחתם של זרמים אסלאמיים מיסטיים דוגמת הצופיים ודוגמת "הזרם הסוטה", הגורם בימי פרסום הספר למשבר בין אחמדינז'אד לח'אמנהא'י; אפשר להבין מאפיינים של האסלאם השיעי כגון מנהג הנישואין הזמניים, את הנטייה האיראנית העכשווית לסווג כל דבר וכל אדם כטוב או כרע כמעט ללא גוני אפור ואת סירובם של שחיינים איראניים להיכנס לבריכה יחד עם שחיינים ישראלים.

ספרים שמעניינים אותי
הוצאת זרש נוסדה בפברואר 2015 במסגרת קמפיין מימון ההמונים לספר מגילת אסתר: מאחורי המסכה. את שם ההוצאה, כמו גם את שם הספר, בחרו השותפים לדרך מהקמפיין.
אחרי הוצאת הספר הראשון, כשבידינו שם יפה להוצאה, לוגו מהמם ומסת"בים (ISBN) ספייר, החלטנו להגשים לעצמנו חלום — ולהמשיך להפיק ספרים. קראו עוד על הספרים שלנו.